זורמים...


1 דקות קריאה

עברתי תהליך מעניין של תכנון מסלולים בשנים שאנחנו מטיילים עם הילדים.

אני, אשת הקלסרים, אשת התכנונים המפורטים, לאט לאט עברתי מתכנון מדוקדק, אח"כ לתכנון בערך, אח"כ לתכנון קונספטואלי והיום אני בוגרת גאה של תכנון בסגנון "זרימה חופשית". הבנה שהחלק המהנה ביותר של הטיול הוא ללמוד תוך כדי תנועה הפכה את התכנון המפורט למעיק ובעיקר מיותר.

שלא תטעו, זרימה חופשית זה התכנון הכי קשה שיש, שמצריך הכי הרבה זמן. זה תכנון שמחד משאיר את כל האופציות פתחות, ומאידך מציג את כל האופציות הקיימות או לפחות כל האופציות שנמצאו רלוונטיות לאיזורים בהם תכננו לטייל.

החבר הכי טוב שלי בתכנון הטיול הזורם שלנו הוא (היא?) מיי מאפס שתרם רבות לניתוב האנרגיה וההשקעה שלי בטבלאות של תכנונים לנעיצות של מקומות במפה. האובססיה ללו"ז מוקפד, אסתטי ומסודר הפכה לאובססיה למפה שיש בה הכל.

אז...יש מפה, יש סימונים, עשרות מסלולים, נקודות תצפית, קצת אטרקציות פה ושם, קמפינגים, אבל הדבר האהוב עלי ביותר בתכנונים זה להגיע במקרה לפנינה שלא תכננו, לא הכרנו, לא שמענו עליה והיא פשוט הייתה שם.

Our NZ 2019 map...a small part of it

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.